יום שני, ינואר 09, 2006

קטעים מפרוטוקול ועדת החוקה

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 531
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ה' בתמוז התשס"ה (12 ביולי 2005), שעה 09:00

עמית הלוי:

אני אתאר קודם כול את מה שהיה. ביום רביעי, בחסימות הכבישים שהיו, ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, אני מתעלם ממה שהיה שם, כי אני רוצה לרכז את העדות שלי בדבר חמור ביותר בעיני שקרה בתוך תחנת המשטרה. אני אישית הגעתי לתחנת המשטרה כשהערתי לשוטר על כך שהוא מכה בנות בצורה גסה. הוא אמר לי: כך אתה אומר, אין בעיה, תקפת אותי. תקיפת שוטר, כנס לניידת! פעם ראשונה שאני במונחים האלה. נכנסתי, הגעתי לתחנת משטרת רמת גן. במשטרת רמת גן יש רחבה פנימית גדולה עם ביתנים של חקירה. אנחנו יושבים שם, 70 חבר'ה, בקבוצות שונות. הייתי בקבוצה ליד אחד הביתנים. המקרה הראשון שראיתי הוא, שנכנסה אימא, היא באה לקחת את אחד הילדים שלה. אחד השוטרים אומר לה – בקבוצה שהיתה לידי, היינו ממש שתי קבוצות סמוכות – איך נכנסת לפה? איך הגעת לפה? וכן הלאה. היא אמרה: הכניסו אותי. אחד הבחורים, בחור שקוראים לו דב פרידמן, היה שם, אני לא מכיר אותו, הוא מפתח-תקוה, אמר לשוטר: דבר אליה יפה. מה קרה? היא נכנסה וכן הלאה. הוא שאל אותו: אני מדבר אליה לא יפה? ועוד שני משפטים, לא שמעתי בדיוק מה היה ביניהם. הבחור הזה לא עשה שום דבר. הבחור הזה נלקח, הוכנס לחדר שאני עמדתי לידו, עם דלת פתוחה, אותו שוטר, ששמו אלירן אברהם, הוא נשא תג זיהוי, היה שוטר נוסף שלא נשא תג זיהוי, היה עם חולצה אזרחית, תפס אותו – שערותי סומרות כי לא ראיתי מעודי דבר כזה. אמרתי למפקד התחנה שם או לסגן מפקד התחנה שלמדתי פרק באזרחות.

היו"ר מיכאל איתן:

מה ראית?

עמית הלוי:

תפסו את הבחור הזה, העמידו אותו סמוך לדלת, החטיפו לו שני פלאכים, מכות איומות, שתי מכות. העיפו לו את הפרצוף לשני צדדים. הוא תפס את הראש והטיח אותו.

קריאה:

ראית את זה בעיניך?

עמית הלוי:

בעיני ראיתי. הבחור שיושב פה, שאני לא מכיר, ועוד בחור לידי, הסתכלתי אליהם ושאלתי אותם: ראיתם מה היה פה? הם אומרים: ראינו. אמרתי למפקד התחנה – היתה מזכירה בחדר מצד ימין – אמרתי לו: מה קרה לכם? היה בחור צעיר, צנום, לא עשה דבר, מכות חולניות.

צבי הנדל:

התחלת להגיד משהו על הקיר. מה היה בקיר?

עמית הלוי:

היו מכות נוראיות.

מיכאל גורלובסקי:

זה קורה אצלנו?

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, יש לי בקשה מחברי הכנסת. כל אחד רוצה להפגין כעת.

צבי הנדל:

מה אתה קופץ? שאלתי שאלה.

היו"ר מיכאל איתן:

אני קופץ, כי זה תפקידי, לקפוץ. יש לנו רבע שעה, 20 דקות, ואם אתם רוצים כעת להתבטא, אני אעצור אותו, נשמע אתכם.
צבי הנדל:

שאלתי אותו מה קרה בקיר. הוא עצר בקיר.

עמית הלוי:

איך שהדלת נסגרה, ראיתי אותו רק תופס את הבחור, עושה תנועה לכיוון הקיר, לא ראיתי את הקיר.

היו"ר מיכאל איתן:

אני רוצה להסביר לחברי הכנסת שנכנסו עכשיו, הישיבה עכשיו היא ישיבה עקרונית שמתחילה עם דוגמה, היא מכוונת בעיקר להרצל שבירו. אני רוצה לשכנע אותו שהוא, כראש מח"ש, כשיש ראיות לכאורה ועדויות כמו שיש כאן, ששמעתי אותן כבר, הכנתי את הישיבה הזאת, אני רוצה לשכנע אותו שהוא, גם פותח בחקירה, גם מקיים את החקירה במהירות, וגם משעה. בשלבים הראשונים – בדוק, אני לא רוצה שהוא ישעה מיד על סמך כל תלונה, אבל בדיקה מיידית והשעיית השוטרים האלה עד לגמר החקירה. את זה אני רוצה לתבוע ממנו. אני אומר את זה בשם כולכם.

אני קצר רוח, כי הישיבה נועדה לחצי שעה בלבד, והיא התחלת דרך, היא לא תיגמר היום. נעקוב אחרי העניין הזה, נשמע גם את התשובות. אחרי ששמעתי את הדברים האלה, כמה שאני יכול, אני לא אתן שזה יישאר כך, ללא טיפול. תנו לו. יש לנו כאן הרבה דברים לראות. תעזרו לי לקיים את הישיבה. אחר כך כל אחד יוסיף דברים נוספים.

עמית הלוי:

זה היה המקרה הראשון. אני רק מזכיר לכם שמדובר על בחורים, גם אני הייתי באותו מצב, אזוקים. אותו בחור שהוכה, שנכנס לחדר חקירות, יושבת מזכירה עם אנשים, הוא הוכה מכות רצח. זה דבר אחד.

כבר ראיתי ששני השוטרים חולניים. ניסתי להגיע למפקד התחנה, לא הסתדר לי, אמרו לי: אתה, שב בשקט. לא התייחסו בכלל לתלונות שלי. אמרתי להם שיש פה מקרים מטורפים, שאני מבקש שיעצרו את זה עכשיו, ולא התייחסו.

אחרי הדבר הזה, בקבוצה מימיני, לידי, היו שוטרים שדווקא דיברו עם הבחורים. עבר אותו בחור, שאני לא יודע את שמו, הוא היה עם חולצה אזרחית, מכנסי חאקי של היס"מ. הוא אמר לאחד הבחורים: תפסיק לדבר. הוא אמר לו: אתה לא תיקח לנו את זכות הדיבור, זה פחות או יותר. את המילים המדויקות לא שמעתי. ואת הדברים הבאים שמעתי במפורש, הבחור עם החולצה האזרחית, קורא לאותו שוטר, שקודם הכה איתו נמרצות את הבחור השני, הוא אמר לו: אלירן, אלירן, בוא נטפל, בוא ביחד, יש פה בחור שצריך לטפל בו. הוא עמד באמצע הרחבה.

כבר ראיתי מה הולך לקרות. אמרתי לרב שמואל יניב, הרב מגבעת שמואל: שמואל, בוא נעשה פה משהו. ההוא התחיל לצעוק על הרב יניב: אתם לא תרביצו פה. לא עזר שום דבר, לקחו אותו, העיפו אותו 20 מטר לצד השני. תפסו שני השוטרים את הבחור הזה, שמו עקיבא, אינני מכיר אותו, הכניסו אותו לחדר, הפעם סגרו את הדלת מוקדם מדי, מה שהספקתי לראות זה ארבעה שוטרים מכים בו באגרופים, העיפו אותו לרצפה. זו התמונה היחידה שראיתי. אחרי זה רק שמעתי את הצעקות וראיתי אותו יוצא עם פרצוף אחר ממה שנכנס, מדמם, מנופח. היה צריך לקחת אותו, לגרור אותו. הוא היה על גבול אי ההכרה.

למחרת בבוקר ניסיתי להשיג אותו דרך אנשים שהכרתי, לנסות לברר מי זה. שאלתי אותו מה עשו לך בפנים – שמו עקיבא, הוא בחור מירושלים – שאלתי אותו: מה עשו לך בפנים? הוא אמר: הכו אותי ארבעה אנשים, מה שהתחלת לראות, לא ראית כלום. הכו אותי הארבעה האלה, תפסו לי את הראש, הכניסו לי ברכיות. פוצצו לו את הפרצוף. הוא אמר: מכות, אגרופים, איבדתי את הראש. פלטתי להם בסוף: ניפגש במח"ש. תפס אותו אלירן אברהם, כך הוא מספר, הוא הצמיד אותו כמו שהוא, אזוק, בחור טוב, התברר אחר כך שהוא חייל קרבי, סיירת או משהו, בחור טוב, מצוין, הוא תפס אותו אזוק, הצמיד אותו לקיר, הושיב אותו על שולחן, הוא אמר מה שראית שעשו לפרידמן בהתחלה, שהעיפו אותו, הוא אמר לי: מח"ש אמרת? בום, בום ואגרופים בפרצוץ, בתוך האף, בתוך השיניים. אימא שלו רופאה, התקשרתי אליהם ואמרתי להם: חבר'ה, אני לא ילד, יש לי מכללה, יש לי כמה מאות סטודנטים כמוהו, אני לא אשתוק על זה. אמרתי את זה גם למפקד המשטרה שם.

מיכאל גורלובסקי:

מה אמר לך מפקד המשטרה?

עמית הלוי:

אני לא יודע אם הוא המפקד, היה שם בחור עם שלושה פלאפלים. הם לא שיתפו פעולה. הוא אמר: הם קצת הרביצו. אמרתי לו: על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר?

אימא שלו טיפלה בו יומיים בבית, היא פחדה לדבר איתי, היא חושבת שכל השב"כ ומח"ש והמשטרה נמצאים עליה. היא לא הסכימה לדבר, היא אמרה שהיא לא עונה לטלפונים.

אני אומר לכולכם, כנציגי ציבור, אמרתי גם למיקי איתן, פניתי אליו בעניין הזה: יש אלימות בכביש, נראה את הסרט שהיה וכן הלאה, יש דברים חמורים ביותר. גם אותי, אחרי שעצרו אותי, תפסו אותי ארבעה שוטרים שלקחו אותי לזינזאנה- - -

אליעזר כהן:

על מה נעצרת?

עמית הלוי:

אני נעצרתי כי פניתי לשוטר שראיתי אותו מפנה באגרסיביות בנות. אמרתי לו: איך אתה מתנהג? למה להתנהג כך? הוא אמר: אני מתנהג כך? הוא תקף אותי, פונה לאחד לידו ואומר לו: הוא תקף אותו, תכניס אותו לזינזאנה. כבר תפסו אותי, הם מעקמים את האוזן, אגרוף בביצים, על הדרך מה שנקרא, ארבעה חבר'ה, ארבעה גורילות. ההתנהגות הזאת זה דבר חמור מאוד, הגסות הזאת.

לקחת בן אדם אזוק בתחנת משטרה? בכביש אומרים: הוא התפרע. זה המצאות, ראיתי מה שעשו לי, אני מבין שכל העסק הזה הוא פיקטיבי. לקחת בן אדם אזוק, ילד אזוק, לפוצץ לו את הפרצוץ? אני לא יודע מה זה.

פניתי מיד גם למיקי איתן וגם לגדעון עזרא, זה נמצא בטיפול גם אצל השר, אני אומר: התנתקות, לא התנתקות, אם חולי נפש כאלה, סדיסטיים כאלה נמצאים במשטרה, טיפוס כזה כמו אלירן אברהם או כמו הבחור עם האזרחי או כמו ערן, אחרי זה אנחנו שומעים שהכו את התמהוני הזה והרגו אותו בתחנה המרכזית- - -

היו"ר מיכאל איתן:

תודה רבה. אורית סטרוק עומדת בראש ארגון זכויות אדם ביש"ע. האם יש מישהו שמרכז תעודות רפואיות, עדויות, שיכול להביא את החומר למח"ש?

עמית הלוי:

אני יודע שנפתחה תלונה במח"ש. אני עצמי, כששחררו אותי, אמרתי להם שקודם כול אני מגיש תלונה כנגד מה שהיה פה, הילד, הפרק באזרחות שאני ראיתי, אז רשמו את זה. אני לא יודע אם מכוח התלונה שלי התלוננו או מכוח זה שהתפרסם בתקשורת התחילה תלונה במח"ש, יש מי שמרכז, יש עורך-דין שמטפל.
היו"ר מיכאל איתן:

הוא לא פה?

צבי הנדל:

מי זה העורך-דין?

עמית הלוי:

נדב העצני.

היו"ר מיכאל איתן:

אני רוצה, בהזדמנות הזאת, כבר להגיש תעודות רפואיות וכמה שיותר חומר לראש מח"ש.

עמית הלוי:

אני יודע שהטיפול הוא רציני. הבחור עצמו נמצא בהלם ובטיפולים, הוא לא רצה להגיע לפה. הוא יגיע עם תלונה מוסדרת למח"ש, שכנראה שכבר נמצאת, כי אני דיברתי עם גדעון עזרא.

היו"ר מיכאל איתן:

זה לא משנה גם אם הוא לא יגיש, מספיק שאתה מגיש עכשיו. ראש מח"ש, בבקשה.

הרצל שבירו:

הזמן קצר. מההתבטאויות פה אני מבין שאני צריך להפיג חששות שאין להן בסיס בכל הנוגע להתנהלות שלנו. אין מחלוקת בין מה שאמר היושב-ראש לבין הדרך שבה אנחנו פועלים. קודם כול, אני רוצה להקדיש מספר דקות להיערכות שלנו, כמח"ש, לקראת ההתנתקות. כמו כל גוף רלוונטי לענייני התנתקות במדינת ישראל התחלנו להיערך לקראת ההתנתקות. אנחנו בהחלט ערים לאפשרות שיהיו עימותים, שיהיו תלונות, ושאנחנו נצטרך לפעול. נערכנו להתנתקות בניסיון לעשות זאת במקביל לעבודה השוטפת שלנו. המטרה שלנו היא, בגלל ריבוי התלונות והעבודה השוטפת, שלא חלילה נפקיר את הזירה של ההתנתקות. אנחנו מודעים, כמו שכולם בחדר הזה מודעים, שעימותים ייתכנו, ואנחנו מביאים בחשבון שגם עלול להיות שימוש לרעה מצד אנשי משטרה כאלה ואחרים. אנחנו נמצאים בתמונה כל השנה, וגם בהתנתקות, שמקרים של אלימות, של ברוטליות, לא יעברו לסדר-היום. אנחנו נחושים לפעול, ולפעול בזמן אמת. לכן אמרתי כבר בתחילת דברי שאין מחלוקת בנושא הזה. אנחנו נערכים לא רק לטפל, אלא לטפל בזמן אמת במקרים הראויים, וכמובן, גם לפעול באופן מיידי.

מה זה אומר כשאני עובר מהרמה התיאורטית שדיברתי לרמה המעשית? קודם כול, הוקם צוות מיוחד שיטפל בתלונות שיהיו בתקופת ההתנתקות, למעלה מרבע מחוקרי מח"ש, מעבר לתלונות שיש לנו בשוטף, שאנחנו יכולים לקרוא להם אירועי לווין להתנתקות, אם זה צוותים בהפגנות אחרות, אני מדבר על ההתנתקות עצמה, ואולי ערב ההתנתקות. יש לנו צוות חוקרים שיושב גם בבאר-שבע, גם באשקלון, קרוב לזירה, אם צריך הוא יישב סביב לשעון, והוא יקדיש את זמנו לטיפול רק בתלונות באירועי ההתנתקות. מעבר לזה הוקם צוות פרקליטים מיוחד שיטפל גם כאן רק בענייני התלונות על ההתנתקות.

כמובן, לא אני ולא אתם יודעים מה יהיה בדיוק התרחיש, ואנחנו בהחלט מוכנים למספר גדול של תלונות. אנחנו עומדים בקשר עם המשטרה.

יצחק לוי:

מה היה עד עכשיו? כמה תלונות קיבלתם עד עכשיו?

הרצל שבירו:

תרשו לי, אחר כך יהיו שאלות ואני אענה. אנחנו מתואמים עם המשטרה, לא ברמה של חלילה איך אנחנו לא חוקרים, אלא מתואמים, שאם מגיע מתלונן שהוא עצור לדוגמה על תקיפת שוטרים, ויש לו תלונה על שוטרים שהכו אותו, שנהיה בתמונה.

אני אבהיר את עצמי. קודם כול המטרה שלנו, ואני מקווה שנעמוד בה, הכול תלוי בהיקף התלונות והעומס, כל תלונה שקשורה להתנתקות תיבדק על ידי פרקליט בתוך 24 שעות. היא תיבדק במובן הזה, שאנחנו נראה מה יש לנו, נבדוק את התיעוד, ואני מניח שיהיה תיעוד חזותי מהרבה גורמים, אנחנו ערוכים גם מבחינת האמצעים הטכניים לראות את הדברים, ובתוך 24 שעות לקבל החלטה כיצד אנחנו ממשיכים לטפל בתלונה הזאת. נהיה קרובים לאוהלי קידר, ובמידה ועצור מהמפונים יתלונן, תוך כדי חקירתו בעבירה שהמשטרה מייחסת לו, על עבירה של איש משטרה, בתוך שלוש שעות נגיע למקום כדי לבדוק את התלונה שלו. המשטרה לא תמשיך בהליכים נגדו מבלי שעברנו על התלונה הנגדית שלו, זה מוסכם עם המשטרה, זו לא גחמה או שאיפה שלנו.

אם יהיו תלונות חמורות, ונדע זהות של שוטרים, ונחשוש משיבוש הליכי משפט, ואם יהיה מקרה כמו בדוגמה הזאת של איש משטרה כזה או אחר, שיתקבלו שלוש, ארבע, חמש תלונות ברצף, כמובן שזה יכתיב, במקרים הראויים, גם חקירה מיידית שלנו.

יצחק לוי:

למה צריך שלוש, מספיק תלונה אחת?

הרצל שבירו:

חברי הכנסת, אנחנו מנסים לענות על הצורך הציבורי, שלא תהיה אלימות לשמה בפינוי. אני לא רוצה להיות בחזקת תפסת מרובה לא תפסת. זאת אומרת, נחקור את כולם, ובסופו של דבר שום דבר לא ייבדק באופן אמיתי. הרעיון שלא ניתן יד לשימוש בכוח ברוטלי, ניצול לרעה של הסיטואציה, חד וחלק. נעבור על תלונות, יהיה צוות גדול של חוקרים, של פרקליטים, כל החלטה תעבור את הסגן שלי, תעבור אותי, ונצטרך לקבל החלטות.

אני יודע שעולים כל מיני חששות של אנשים כאלה או אחרים שאולי מח"ש, היו גם שמועות כאלה, תעלים עין, לא תבדוק. כמובן, לדברים האלה אין שחר, אני לא צריך להסביר שנועדנו בדיוק למנוע עבירות פליליות של אנשי משטרה.

היו"ר מיכאל איתן:

תודה. אדוני, מה יש לך ברפרטואר?

טוביה לרנר:

יש חומר שהקלטתי בהפגנה שהיתה ביום רביעי.

היו"ר מיכאל איתן:

אנחנו רוצים לראות את אלירן.

טוביה לרנר:

יש עוד כל מיני דברים, כמו, למשל, התזת מים על מפגינים שלא עושים כלום.

היו"ר מיכאל איתן:

תראה לי את אלירן, בבקשה.
אורית סטרוק:

יש לי עוד דברים. רואים איך השיטה של השוטרים לחנוק את המפגינים, רואים הכאה ברוטלית של מפגין, ותמונות של השלכה של מפגינים עם הראש למטה.

היו"ר מיכאל איתן:

תסביר לנו מה רואים במצגת.

טוביה לרנר:

רואים פה שוטר שעושה תרגיל מאוד כואב ברגל.

היו"ר מיכאל איתן:

כואב ברגל, אתה עושה צחוק? הוא אמר לו קודם שיזוז, הוא לא זז.

טוביה לרנר:

פה אנחנו רואים איך ערן נעים מכניס יד מאחורי פצוע, אחרי שחמישה יס"מניקים שוכבים עליו.

היו"ר מיכאל איתן:

ראיתי שהוא מוציא את האזיקים.

טוביה לרנר:

הביאו אזיקים, אבל לא שמו עליו. זה אחד הדברים שהחשידו. יושבים שלושה יס"מניקים, שכל מהם יכול לקפל שניים כמו המפגין הזה, הם משחקים אותו, הם יכולים לשים אזיקים ולקחת אותו, והם עוד קוראים לתגבורת. הנה בא ערן נעים מאחור, היה כתוב לו "ערן נעים", הוא היה עם שני פלאפלים.

נסים זאב:

הוא דוחף לו אצבעות לאף, אתם לא רואים?

טוביה לרנר:

אלירן עמד מולי, דחף אותי כל הזמן ולא נתן לי לצלם, ואיים עלי שיעצור אותי אם אני לא אעלה על המדרכה וכן הלאה.

היו"ר מיכאל איתן:

אלירן לא מעורב באלימות כאן.

טוביה לרנר:

הוא היה מעורב בהתחלה, אחר כך הוא ניגש אלי, שאני לא אצלם.

היו"ר מיכאל איתן:

יש תמונה שיורד לו דם או משהו?

טוביה לרנר:

הקטע של הדם לא רואים, אני תכף אסביר למה.

מיכאל גורלובסקי:

השוטרים יגידו שהוא הרביץ לעצמו. אתה לא מכיר את הסיטואציה הזאת?

צבי הנדל:

אל תעשו מזה בדיחה.

היו"ר מיכאל איתן:

מה שם הבחור הזה?

אורית סטרוק:

עקיבא ויצקין, הבחור עדיין לא התאושש.

רשף חן:

זה אותו עקיבא ששמענו עליו קודם?

עמית הלוי:

כן.

אורית סטרוק:

הוא עדיין לא התאושש, הוא שכב שבוע אחר כך, הוא בטיפולים רפואיים, נקרעו לו כל המערכות הפנימיות, התמלא לו הכול במוגלה. הוא בחור בן 19.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, יש לנו כאן אירוע עם תמונות שמדברות בעד עצמן. יש עדות של אדם, שהיה בתוך תחנת משטרה, וראה התעללות ומכות באנשים עם ידיים כבולות. בהנחה שצריך לבדוק גם ראיות לכאורה לפני שנוקטים בפעולה, כמה זמן ייקח למח"ש להחליט האם יש מקום להשעות את האדם הזה שמצולם כאן ואת אלירן אברהם?

הרצל שבירו:

אני מאוד שמח שהבאתם את הסרט הזה.

נסים זאב:

זה היה באינטרנט לפני שבועיים.

הרצל שבירו:

כמו שאמרתי, אתם באתם ללמוד על העבודה שלנו. באמצע השבוע שעבר הגיע אלי פרקליט שעומד בראש צוות הפרקליטים ואמר לי: אני רואה תמונות כאלה וכאלה. במשרדי צפינו בתמונות האלה.
צבי הנדל:

הוא פרקליט שלך?

הרצל שבירו:

כן. ראינו בחדר שלי את התמונות האלה, ובאותו רגע נפתחה חקירה. לא היה לי מתלונן, לא הגיע, לא הביאו תיעוד. ראיתי משהו ממקור שכל אדם בבית יושב ויכול לראות את זה. מבחינתי זה היה מספיק כדי לפתוח בחקירה פלילית. דבר כזה לא יעבור בשתיקה. הקושי היחיד שיכול לעמוד ביני לבין הגשת כתב אישום, כשיש ברוטליות, זאת רמת הראיות, לא מבחינת עצם ההחלטה לפתוח בחקירה. בחקירה הזאת פתחתי בלי שידעתי שאני אגיע לפה, בלי שידעתי שזה יוקרן, כי זה התפקיד שלי. אני לא מוכן למקרים כאלה. לכן אני שמח מאוד שהדבר הזה הוקרן. המקרה הספציפי הזה נמצא כבר בחקירה.

היו"ר מיכאל איתן:

מה עם התלונה נגד אלירן, ואם הדברים נכונים, מתי אלירן יושעה? אותנו לא מעניינות החקירות. אותי מעניין שבתוך 48 שעות בודקים תלונה על הכאת אדם עם אזיקים על ידיו, והשוטרים לא יהיו. זה שיש חקירה שתימשך חודשים, זה מעודד אותם להמשיך. אני לא מקבל את זה שנפתחה חקירה. זה כלום. זה בדיחה.

רשף חן:

אתה רוצה משפט בתוך 48 שעות?

היו"ר מיכאל איתן:

את המפגינים עוצרים עד תום ההליכים, ילדות בנות 12.

מיכאל גורלובסקי:

שישעו את השוטר עד תום ההליכים.

היו"ר מיכאל איתן:

ילדה בת 12, הסבירו לי פה שהיא תקפה שוטר- - -

רשף חן:

גם אני הייתי פה, והסבירו לך שלא עצרו אותה עד תום ההליכים.

היו"ר מיכאל איתן:

היא היתה 30 יום בבית הסוהר.

רשף חן:

לא דיברו במעצר עד תום ההליכים, ואתה יודע את זה.

היו"ר מיכאל איתן:

לא יעזור לך כלום, רשף חן, אני לא אקבל שתיפתח חקירה רגילה ועל מי מנוחות--
רשף חן:

בוא נקבע שהם אשמים, ונגמור.

היו"ר מיכאל איתן:

--כאשר באות עדויות על הכאת אנשים הכבולים בידיים.

רשף חן:

זו עדות מפי השמועה, אבל לא משנה.

היו"ר מיכאל איתן:

זו לא עדות מפי השמועה, הוא ראה.

רשף חן:

הוא לא היה בחדר.

היו"ר מיכאל איתן:

הוא היה בחדר, והוא ראה. תקום.

רשף חן:

תשאל אותו עוד פעם אם הוא ראה איך מצמידים- - -

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת רשף חן, ביקשת. אני מבקש עכשיו שתחזור ותאמר מה ראית בעיניים שלך.

עמית הלוי:

חבר הכנסת רשף חן, לקחו בחור, שמו דב פרידמן, אינני מכיר אותו.

היו"ר מיכאל איתן:

אתה יודע את שמו, אבל אתה לא מכיר אותו.

עמית לוי:

שאלתי אותו מה שמו, אמרתי לו שאני אגיש תלונה, אני אישית לוקח על עצמי להגיש תלונה.

היו"ר מיכאל איתן:

לאחר מעשה, לא הכרת אותו באותו רגע.

עמית הלוי:

לא הכרתי אותו, הוא עמד ליד הרב שמואל יניב, אמרתי לרב שמואל יניב שיברר מה שמו, יצאתי לקבוצה שלו ושאלתי אותו מה שמו. הבחור הזה, על שום שהוא אמר לשוטר: למה אתה מתנהג לאימא שנכנסה, כמו שתיארתי קודם, נלקח לחדר, הדלת הזאת היתה פתוחה. הבאתי לכאן בחור, שגם אותו אינני מכיר, קוראים לו דוד, הוא עמד לידי, אתמול ב-24:00 בלילה ניסיתי להשיג אותו כדי שיבוא לפה. שאלתי אותו: אתה ראית מה שראיתי, כי לא האמנתי שאני רואה דבר כזה. לקח אותו הבחור, הכניס אותו לחדר משטרה, לחדר חקירות, ישבה מזכירה בצד ימין, כשהוא אזוק, החטיף לו מכות רצח. אתה יודע מה זה מכות רצח?

צבי הנדל:

אתה ראית?

עמית הלוי:

בעיני ראיתי. לפני שנסגרה הדלת הוא העיף לו מכות בפרצוץ, תפס לו את הראש, והטיח אותו בקיר. את המכות בפרצוף ראיתי בעיני, את ההטחה בסוף, הוא היה בזווית של הדלת. חיכיתי שהוא ייצא.

רשף חן:

מה שסיפרת לנו קודם, שהצמידו אותו לשולחן. על זה דיברתי.

עמית הלוי:

אתה צודק.

רשף חן:

תשמע, אני מאוד מודאג ממה שאנחנו רואים פה, שלא יהיה לך שום ספק.

היו"ר מיכאל איתן:

אני לא רואה שאתה כל כך מודאג.

רשף חן:

לא כל כך מוצא חן בעיני הרעיון שתשב פה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בשבתה כבית דין שדה, ותרשיע את האנשים האלה.

היו"ר מיכאל איתן:

היא לא בית דין שדה.

נסים זאב:

איך אתה רוצה שיבררו את ההתעללות הזאת?

רשף חן:

אתה אומר: אני רוצה עכשיו 48 שעות. עם כל הכבוד, כך נראים משפטי שדה.

נסים זאב:

משפטי שדה זה מה שעושה המשטרה במקום. מתעללים בהם, על מה אתה מדבר בכלל? על מי אתה מגן? מה שראינו בסוף, זה פשע.
היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת נסים זאב. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

רשף חן:

נסים זאב ראה סרט, והוא יודע מי אשם.

נסים זאב:

יש פה עדויות.

היו"ר מיכאל איתן:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת נסים זאב, קראתי לסדר פעם שנייה.

רבותי, אחד הדברים המבישים ביותר, שרותמים פגיעות באנשים חסרי ישע לצורך טיעונים פוליטיים. אם זה מפגין מכל קשת פוליטית שהיא, זאת חובתו של כל חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שתהיה תגובה מיידית, שיעזבו הכול.

רשף חן:

האם זה המקרה הראשון של אלימות משטרתית שקרתה במדינת ישראל?

היו"ר מיכאל איתן:

תן לי לסיים. זה צריך להיות בעדיפות מספר אחת. אני שומע פה סיפורים, שעוד מעט, כשתהיה התנתקות, תוך שלוש שעות יחקרו את התלונות, יבדקו.

רשף חן:

איך זה שעד עכשיו לא דנו בזה? הלוא זה ודאי לא המקרה הראשון של אלימות משטרתית בהיסטוריה של מדינת ישראל. עד עכשיו, כיושב-ראש ועדת החוקה, לא מצאת לנכון לנהל את הדיון הזה. מה קרה, אם זה לא פוליטי?

היו"ר מיכאל איתן:

אני אגיד לך מה קרה. כשמחוקקים חוקים מיוחדים לצורך ההתנתקות, כשמפעילים מערכת משפט ותביעה ואכיפת חוק במיוחד לצורך התנתקות, אבל הכול מופנה רק לצד של מתנגדי ההתנתקות, ואילו המערכת כלפי עצמה לא מוכנה לנקוט בפעילויות תכופות- - -

רשף חן:

אומר לך ראש מח"ש, שהוא יזם את החקירה לפני שדיברת אתו.

היו"ר מיכאל איתן:

אותי לא מעניינת החקירה, כי אני מכיר חקירות שנמשכות גם חמש ושש שנים. אותי מעניין משך החקירה.

רשף חן:

זה לגיטימי, אבל אתה אומר "בתוך 48 שעות".

היו"ר מיכאל איתן:

אני אדבר עכשיו יותר בשקט. חבר הכנסת רשף חן, אותי זה מקומם.

מיכאל גורלובסקי:

אותו זה לא מקומם, הוא גם לא יודע מה זה מכות.

היו"ר מיכאל איתן:

אני אגיד לך יותר בשקט וברמה התיאורטית. יש לנו מושג שנקרא השעיה. יש כאן תלונה. מה עושים על מנת לבדוק שהם לא מעלילים עלילות שווא ועל פניו, לכאורה, יש בסיס להשעות את אותו אלירן?

הרצל שבירו:

בואו נעשה הפרדה.

עמית הלוי:

חבר הכנסת חן- - -

רשף חן:

אין לי טענות אליך, מאוד בהגינות אמרת מה ראית ומה לא ראית.

עמית הלוי:

גם הבחור הזה, עקיבא, גם אותו ראיתי שהכניסו לחדר ארבעה שוטרים, הכו אותו באגרופים, ואז נסגרה הדלת. אותו בחור עם חולצה אזרחית הסתובב בעיניים עם שנאה: אתם, חמאס אתם, הרבנים שלכם חמאס, אנחנו נחסל אתכם. זה היה הבחור עם החולצה האזרחית.

רשף חן:

על זה לבד הייתי מעמיד אותו לדין.

עמית הלוי:

אנחנו הולכים לחודש וחצי קשים, תמיד היו מקרי אלימות, זה נכון, אבל אם שני האנשים עדיין ילבשו מדים, ובכלל במדינת ישראל, איש ציבור חייב לדאוג לזה שהם יפשטו את המדים, כי המדים של המשטרה הם מדי צדק ומוסר.

רשף חן:

הכול טוב ויפה, רק שזה תפקיד של בית-המשפט.

מיכאל גורלובסקי:

אני מסכים עם כל מילה שאמר היושב-ראש הוועדה על זה שאלימות משטרתית זה דבר נורא בכלל, ובמקרה שיש לזה ריח פוליטי, זה דבר יוצא דופן ודורש טיפול מיידי.

לפני כשנה, חמישה שוטרים הרביצו לזוג זקנים עולים, עד שהגיעו לטיפול נמרץ. אני מדגיש, לטיפול נמרץ.
רשף חן:

מיד התכנסה ועדת החוקה חוק...

מיכאל גורלובסקי:

דווקא כן התכנסה. אני לא מדבר על זה, אני מדבר על משהו אחר. חצי שנה היתה חקירה, שמעתי שאחד השוטרים הושעה מהתפקיד אחרי חצי שנה. לא נולדתי במדינה הזאת, אני חושב שבמדינה מתוקנת, אנשים שהחזיקו זוג זקנים לטיפול נמרץ היו יושבים בכלא, אבל אני לא בית-משפט שדה, כמו שאומר חבר הכנסת רשף חן וכן הלאה, אני גם לא משפטן, אני מהנדס מכונות.

מה הסיכוי שהסדיסט הזה ישב בכלא? הוא לא ילך מהתפקיד שלו. אולי זו שאלה נאיבית קצת. איך שאני מסתכל על זה, אדם שעושה מה שעושה, עם מדים, יש פה צורה של מגן דוד ואותי זה מקומם, מה הסיכוי לא רק שהוא ילך מהתפקיד שלו, שישב בכלא? יש מקרה אחד ששוטר יושב בכלא על מקרה של אלימות? שמעתי את התשובה הרבה, ואף פעם לא נתנו לי מספר.

איוב קרא:

אדוני היושב-ראש, נפגשנו עם ראש מח"ש מספר פעמים פה בוועדה, ועל דברים הרבה יותר קטנים נפתחו תיקים, הושעו קצינים וגם שוטרים. ראיתי את זה ושמעתי את זה. אני חושב שמחאות פוליטיות מתחילות לקבל דיכוי, למרות שזה לא פלילי, יש כאן התרת דם של אנשים שמוחים פוליטית. זה מה שקורה בתקופה האחרונה.

הרצל שבירו:

אין פה חשיבה חדשה.

איוב קרא:

תוך שלוש שעות תוכל לתת מענה.

על-פי מה שקראתי בחוק יש סמכות למפכ"ל להשעות שוטרים כאלה מתפקידם באופן מיידי, ולאו דווקא לחכות לביצוע החקירה, לכתב אישום או לבית-המשפט. חד-משמעית יש סמכות למפכ"ל להרחיק אנשים כאלה משורות המשטרה.

השוטר שיוכח, בעדות ראשונה, שהוא הכה אנשים, מיידית צריך להרחיק אותו, כמו שמטפלים באופן מיוחד באנשים שמוחים נגד ההתנתקות. בצד שני צריך להיות מצב שגם בשוטרים תהיה מערכת טיפולית מהירה בדיוק באותה פרופורציה. אין לי ספק שאנחנו כך מאזנים את המצב, שלא תהיה חד-סטריות ויהיה מענה נכון למצב שאנחנו נמצאים בו.

צבי הנדל:

אני רוצה מילה אחת ושאלה אחת. אין דבר יותר מתסכל מאשר, שנציג החוק עושה בך דבר לא חוקי. חבל על כל מילה. השאלה: מפקד התחנה, שעליו סיפר הבחור, האם יש לו אחריות בהקשר הזה? האם הוא מטופל?

היו"ר מיכאל איתן:

חבר הכנסת רשף חן, חשבתי למה אני כל כך מתקומם על הדברים שלך, ואני אומר ברוח טובה. למה אמרתי "48 שעות"? אם זה נכון מה שהם אומרים, זה לא רק אלירן, זה כל המשטרה שם. עומדת משטרה שלמה, אף אחד לא אומר להם שיעצרו: המזכירה לא מתלוננת, ארבעה שוטרים מרביצים לאנשים, זה איום ונורא, זה מזעזע. אין מישהו שקם ואומר: חבר'ה, תעזבו אותו. מוכרחים לטפל בזה בחומרה. עכשיו תהיה חקירה, עוד שנה, שנתיים, שלוש, בינתיים המסר שזה לא נורא. על הרחוב לא כל כך התלוננתי, זה גם לא בסדר, אבל זה פחות מעניין אותי. משך לו, לא משך לו, אבל בן-אדם עם אזיקים על ידיו, בתוך תחנת משטרה, ארבעה שוטרים נכנסים למקום שעובדת שם מזכירה ויש צעקות אימים, מרתפים של מה זה?

רשף חן:

אני שותף להתקוממות שלך, אבל אני זוכר את הכלל היסודי ביותר בכללי הצדק הטבעי, לשמוע את שני הצדדים. שמענו צד אחד, עושה רושם מהימן מאוד, הבטן מתהפכת, אבל אני לא מוכן שנמנה את עצמנו כאן לשופטים. אנחנו צריכים להזהיר את עצמנו שבע פעמים.

היו"ר מיכאל איתן:

לא הצעתי.

רשף חן:

לגיטימי לחלוטין לדרוש מהמשטרה, ושמחתי מאוד לשמוע שהמשטרה פתחה בחקירה עוד לפני שמישהו פה פתח את הפה.

היו"ר מיכאל איתן:

הוא לא המשטרה, הוא מח"ש.

רשף חן:

מבחינתי, זו המשטרה של המשטרה.

היו"ר מיכאל איתן:

אני ביקשתי ממנו שהוא יעשה את החקירה, לא אני.

רשף חן:

הוא אומר לך שהוא כבר בהליך של חקירה. בכל מקרה, לגיטימי לגמרי לשאול אותו כמה זמן תימשך חקירה. אני אגיד לך מה אני מתכוון לשאול אותו, ואז תבין שעמדתי אינה שונה בעמדתך, למעט זה שאני קצת מתקומם נגד זה שאנחנו כבר שפטנו.

היו"ר מיכאל איתן:

לא שפטנו אף אחד. אני רוצה לומר לפרוטוקול, על מנת שנגיע להסכמה, שהתביעה שלי, כשאמרתי "תוך 48", היא לשלב הראשון של החקירה, אני לא רוצה לקבל, אפילו את העדות הזאת, כעדות שעל-פיה הוא צריך לעשות משהו. ביקשתי ממנו שכאשר יש מקרה עם האשמות כאלה חריגות, שהוא יתארגן עם צוות החקירה שלו, לחקירה מאומצת של 48 שעות, ואז הם יעשו החלטה ראשונית, האם לכאורה יש כאן דברים, והם ימשיכו הלאה בחקירה. יש לפעמים מצבים שאתה לא מרשיע בן אדם, אבל הוא חשוד. הוא זכאי עד שלא הוכחה אשמתו, בינתיים יכולים להגיד שמשעים.

רשף חן:

אני מסכים איתך, לגבי זה שצריכה להיות פרוצדורה כזאת.

אני רוצה לשאול, האם נכונה ההנחה שלי, ואני חושב כמו כל מי שנמצא פה מסביב לשולחן, שהנסיבות היחידות שבהן שוטר יכול להכות אזרח זה מצב של הגנה עצמית, וקשה לדמיין מצב שבו אזרח אזוק מצדיק אלימות?
מיכאל גורלובסקי:

אתה עורך-דין, פעם ראשונה שנתקלת בזה?

רשף חן:

לאור זה, מה הדין של שוטר שמוכח שתקף אזרח, גם כאשר יש ראיות לכאורה, וכאשר זה מוכח ברמה שהיא מעבר ללכאורה, זאת אומרת, הוא הורשע בדין משמעתי או פלילי, האם אנחנו רשאים להניח ששוטר כזה יושעה מהמשטרה, שלא יהיה שוטר במדינת ישראל שהכה אזרח? ואני מצטרף לחבר הכנסת גורלובסקי, מה קורה לשוטרים מהסוג הזה?

האם נתקלתם במצב של תלונות שווא, תלונות מפוברקות לחלוטין של אלימות שוטרים, ואז מה קורה למפברק? האם נוקטים נגדו בהליכים? מספרית, האם ידוע לך כמה שוטרים הושעו בשנה האחרונה על תקיפת שוטרים, ומביניהם, כמה הושעו במיידי, זאת אומרת, עד למיצוי ההליך, וכמה חיכו עד שההליך מוצה?

היו"ר מיכאל איתן:

כמה זמן לקח ההליך?

רשף חן:

נכון, כמה זמן לקח ההליך? אם יש מצב שמתוך אלה שהושעו, הרבה לא הושעו מיידית, יש פה בעיה, כי בינתיים הם תפקדו בשטח, וזה ודאי פוגע בהרתעה.

האם לא כדאי שיהיו נציגים של מח"ש, ואולי של הפרקליטות, לאור האירועים המאוד המוניים, שיהיו בשטח, כדי שיהיה במקום מישהו, ולא אותו מפקד תחנה שלא מתערב, שיש מישהו שיודעים שאפשר לפנות אליו, שתפקידו לגשת ולראות מה קורה, שיש לו אוטוריטה להגיד: חברים, תפסיקו עם העניין הזה, והוא בעצם מהאו"ם?

נסים זאב:

אין הוראה חד-משמעית לא להכות עצורים חשודים לאחר שהם כבולים? כשאנחנו רואים מצב כזה שנער, שמכים אותו, אולי כדי להוציא את התסכול והכעס על אותו מפגין, זה דבר איום ונורא. הבעיה, שהדבר מחלחל מלמעלה כלפי מטה, מראש הממשלה שאומר שצריך לטפל במפירי החוק, ואז אולי יש איזה שיבוש בהבנה, כשזה מיושם בשטח. רק הבוקר שמענו את הרמטכ"ל שמכריז הכרזות, שכבר הכריז עליהן בשבוע שעבר, לפני מספר ימים, איך לטפל במפגינים ובמתנחלים. כשאנחנו מגיעים למצב של הפגנות, אולי יש התרת דם, ומשתמשים ביותר אגרסיביות.

יצחק לוי:

אנחנו צריכים לבקש, חוץ מכל מה שמבוקש כאן, השאלות, הטיפול וכן הלאה, שתהיה הסברה בקרב השוטרים. כלומר, כאשר אנחנו, מגדולי רבנינו ועד קטוני עסקנינו, אומרים כל היום: בלי אלימות, בלי אלימות, בלי אלימות, ואנחנו חוזרים על זה, ויש אמנה כזאת, אמירה כזאת וגילוי כזה, אנחנו לא שומעים את שר המשטרה מגנה אלימות, מגנה שוטרים. זה חלק מהעניין. זה שאנחנו הולכים למח"ש זה בסדר, אבל צריכה להיות איגרת של המפכ"ל שיוצאת, בדיוק כמו האגרות שלנו, שאנחנו מוציאים לציבור שלנו, ואומרים לא: אל תרימו יד. אחד המפגינים אמר לי שזאת היתה אחת ההפגנות הכי קשה מבחינתו, הוא אמר: אני קיבלתי מכות, אבל לא החזרתי, כי הרב אמר שאסור להחזיר. כלומר, יש אצלנו הרגשה של הפנמה, שלא משתמשים באלימות, ואם יש דבר כזה, אנחנו מגנים. אנחנו מבקשים מהוועדה לצאת בקריאה לראשי המשטרה, לראשי מערכת הביטחון, להוציא אגרות מיוחדות לשוטרי ישראל ולכל אנשי הביטחון בישראל להיזהר מאוד משימוש בכוח, כיוון שאנחנו רואים שהם עוברים את הגבול.
אורית סטרוק:

אולי אפשר שראש הממשלה, כמו שהוא אומר שיש לטפל באלימות בדרך קשה, שהוא יטפל באלימות בשוטרים ביד קשה.

משה גפני:

לאור האירועים האחרונים, אבל לא רק, אני רוצה לדעת, האם היתה הצדקה, ויש נתונים שמצדיקים שהוצאת חקירות השוטרים מידי המשטרה והעברתן למשרד המשפטים, באמצעות מח"ש, ואם זה הצדיק את עצמו.

היו"ר מיכאל איתן:

עזוב את זה עכשיו, אנחנו מקיימים דיון על מח"ש.

דוד גרובר:

כנראה רשף חן לא הבין את הסיטואציה שהיינו בה במשטרת רמת גן. היו כ-70 עצורים, מחולקים לחמישה תאים, לפחות 30 שוטרים, הכול נעשה לעיני כול.

היו"ר מיכאל איתן:

לאט-לאט, אל תתרגש, אני מבין שאתה מתרגש, פה אתה לא במשטרת רמת-גן.

דוד גרובר:

היו שם כ-70 אנשים לפחות, עצורים בחמש מכלאות בחוץ, כל אחד היה יכול לראות, היו לפחות 30 שוטרים, מפקד התחנה, כולם הסתובבו שם, ואף אחד לא היה יכול לעצור את הדברים האלה. אלה דברים שנעשו בריש גלי, הם נתנו להם מכות בחוץ, עוד לפני שהם נכנסו לחדר, אלה לא דברים שנעשו בחדרי חדרים, זה היה בראש חוצות.

היו"ר מיכאל איתן:

אתה טוען שאפשר להביא עוד עדים כמוך וכמוהו.

דוד גרובר:

70 אנשים.

מיכאל גורלובסקי:

אפשר גם להביא את מפקד התחנה.

טוביה לרנר:

כל מי שראיינתי שהיה שם, או קיבל מכות או ראה מכות.

הרצל שבירו:

אני מבקש מהיושב-ראש לא להפסיק אותי לגבי משפט הפתיחה. לא ייתכן שאנחנו נדבר ונפעל בצורה שערורייתית. כל אחד יעשה את העבודה שלו. לא ייתכן שמישהו מיושבי השולחן הזה יקרא לעבודת משטרת ישראל "עבודה נאצית", לא ייתכן שזה יקרה. (התייחסות לדברים שנאמרו, ויושב-ראש הוועדה החליט על מחיקתם מהפרוטוקול)

היו"ר מיכאל איתן:

הוא חזר בו.

הרצל שבירו:

לקח לו יותר מחצי שנייה לחזור בו. לא ייתכן. אנחנו מטפלים בעשבים שוטים, אנחנו מטפלים בתופעות חריגות. משטרת ישראל עושה את עבודתה. אני בוש ונכלם כשאני שומע את ההתבטאות הזאת.

יצחק לוי:

אנחנו מקבלים את דבריך, ואנחנו שמענו את ההתנצלות.

הרצל שבירו:

זה לא תפקידי לעשות את זה. זה איום ונורא.

רבותי, היה חלק שסבב סביב הנושא של השעיה, ואני רוצה לעשות סדר בדברים. חבל שלא נמצא פה מישהו ממשטרת ישראל, אנחנו רשות תובעת ורשות חוקרת, אנחנו חוקרים, ממצאי החקירה מובילים או להגשת כתב אישום, אם זה משמעתי, אם זה פלילי, ואם זה נסגר מסיבה כזאת או אחרת. מי שאחראי על הנושא של ההשעיה תוך כדי ההליך זו משטרת ישראל. השוטרים עובדים של משטרת ישראל, הם המעבידים, יש להם מגוון השיקולים.

יצחק לוי:

אתם לא ממליצים?

הרצל שבירו:

לא, אנחנו מעבירים את החומר, וכשיש מקרים חמורים, מעבירים גם בזמן אמת. נאמר שאתמול שוטר הודה שהוא פברק ראיה בבית-המשפט- - -

יצחק לוי:

נניח שהעדות נכונה. פה זה לא נקרא קבלת עדות. הלכתם, חקרתם, יש עדות נכונה, האם אתה משער שאותו שוטר יכול לבוא לעוד הפגנה לפזר את המפגינים?

מיכאל גורלובסקי:

עזוב, ניקח את הסיפור של אשקלון, שום שוטר לא הושעה במשך חצי שנה.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, מה שאומר ראש מח"ש, שסמכות ההשעיה לא בידיו. הוא אומר שאם הוא מגיע למסקנות ביניים, הוא יכול להעביר לשר לביטחון פנים, כאשר הוא חושב שראוי להעביר לתשומת לבו. כלומר, זו לא המלצה פורמלית להשעיה. כשהוא רואה דבר מזעזע, הוא אומר לו שהוא חקר ומצא.

יצחק לוי:

למה שלא תהיה המלצה של מח"ש להשעיה?
הרצל שבירו:

ברגע שבאותו יום אני מעביר חומר, עוד לפני שקיבלתי אפילו החלטה על כתב אישום, ברור שאני מעביר לשיקול דעתם.

יצחק לוי:

אני ממליץ לך שתהיה המלצה כזאת של השעיה. הרי המשטרה לא שמעה את העדים, אתה שמעת.

היו"ר מיכאל איתן:

אני רוצה שנשים את הדברים בקונטקסט של מה שאנחנו עושים היום. אמרתי קצת בצחוק שזה מעין ניסוי כלים. יש לנו פה תלונה כבדה וקשה על אווירה במשטרת רמת גן שאופפת הרבה מאוד אנשים. התלונה הובאה לידיעתם. אנחנו, וזה כן תפקידנו, לעקוב ולראות מה ייעשה. אני מבקש שתינתן דחיפות מרבית לפתיחת חקירה במקרה הזה.

הרצל שבירו:

אתה יודע אם המתלונן הגיש תלונה במח"ש?

היו"ר מיכאל איתן:

אני המתלונן.

עמית הלוי:

אני התלוננתי במקום.

הרצל שבירו:

שאלה פשוטה: האם מי שנחבל הגיש תלונה?

אורית סטרוק:

אני אסביר לך. אני רוצה להסב את תשומת לבך שלקח לי שבוע ימים להרגיע את המשפחה של המתלונן שהיו אחוזי פחדים וחסרי כל אמון במערכות. רק אחרי שהבטחתי להם שאני אצמיד להם עורך-דין, שילווה אותם לכל אורך הגשת התלונה, הם הסכימו.

עמית הלוי:

הוא אמר לי בטלפון: אם אני אגיש תלונה, יחסלו אותי.

מיכאל גורלובסקי:

חברים, הם פשוט פוחדים, אפשר להבין אותם.

היו"ר מיכאל איתן:

ראש מח"ש אמר לנו שהוא פותח תלונות גם בלי שהמתלונן מתלונן, אבל ברור שזאת נקודת תורפה כשהמתלונן לא מתלונן. מתי תוגש תלונה?
אורית סטרוק:

היום, מחר.

היו"ר מיכאל איתן:

אני מבקש מצדך להגיש את התלונה, ואני מבקש לזמן את מר הלוי, שטוען שהוא כבר הגיש תלונה, לחקירה, לבדיקה, ושהדבר הזה ייעשה בצורה מואצת, מתוך כוונה שאם נטפל בזה כהלכה, נרתיע ממעשים אחרים, אם יש בסיס לתלונה ולדברים האלה. אנחנו נעקוב. נכנס כאן פגישה בתוך מספר ימים, אני, גם באופן אישי, ארשה לעצמי להרים טלפון לראש מח"ש ולבדוק מה קורה בבירור התלונה הזאת. אנחנו נעקוב אחריה, לא מתוך עניין פרטני, אלא מתוך רצון למנוע תופעות כאלה בהמשך.

רשף חן:

השולחן הזה יכול לקבל גם נתונים יותר כלליים?

היו"ר מיכאל איתן:

אני גם מקבל את הצעתו של הרב חבר הכנסת יצחק לוי , ואני חושב שאני יכול לפנות בשם כל חברי הוועדה, שבצד הקריאה של הוועדה שהיתה כאן בישיבה הקודמת, שאני לא יודע אם חבר הכנסת רשף חן שמע אותה, שאנחנו קוראים לציבור המתנחלים, תומכיהם- - -

יצחק לוי:

המתנגדים.

היו"ר מיכאל איתן:

המתנחלים, המתנגדים ותומכיהם, אנחנו קוראים להם לפעול בכל דרך שבידם על מנת למנוע פגיעות ברכוש, פגיעות בגוף, ונגד כל התארגנות הפוגעת באופייה הדמוקרטי של המדינה. במקביל, אנחנו גם קוראים לכוחות הביטחון, למשטרה ולצבא, להעביר מסר שעל-פיו לא תינקט אלימות מעבר לנדרש לצורך ביצוע תפקידם.

רשף חן:

תיקון אחד: לא קוראים, אלא דורשים. לא דינו של אזרח כדין מי שמופקד על שמירת החוק, החובה עליו היא עשרת מונים יותר גבוהה.

אם אפשר בישיבה הבאה, שלא נתמקד רק במקרה הזה, שנוכל לקבל נתונים.

היו"ר מיכאל איתן:

הלוואי ולא יהיו מקרים נוספים.

רשף חן:

יש פה בעיה אמיתית. תסכים איתי שלא מכים רק מתנחלים, התופעה קיימת, של שוטרים שמכים אזרחים. השאלה שעלתה, תוך כדי הדיון הזה, של סמכויות ההשעיה המקבילות למעצר עד תום ההליכים היא שאלה ראויה, היא ראויה בכל מקרה, היא ראויה גם במקרה של העולים החדשים שקיבלו מכות, היא ראויה גם במקרה של עבריין שמקבל מכות. היא שאלה ראויה.

היו"ר מיכאל איתן:

רבותי, תודה רבה. אני מודה לכלום.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15
stats count